
תמונה: נחלת הכלל, באדיבות באדיבות הגלריה הלאומית לאמנות, וושינגטון
הרקדנית הקטנה בת הארבע-עשרה
דגה פיסל אותה משעווה והלביש אותה בחצאית טוטו אמיתית מכותנה ומשי, עם שיער אמיתי וסרט. זה הפסל היחיד שהציג אי-פעם לקהל, בתערוכה בפריז ב-1881.
🎧 במוזיאון התלת־ממדי יש מדריך קולי
הידעתם?
- הדוגמנית הייתה מארי ואן חוטם, תלמידה בבית הספר לבלט של האופרה של פריז, בתם של חייט וכובסת.
- תלמידות בלט צעירות כמוה כונו העכברושים הקטנים של האופרה.
- בתוך השעווה השתמש דגה בשלד מתכת, בחבל ואפילו במכחולים ישנים כדי שהפסל יעמוד.
- הביטו בתנוחה: הזרועות מתוחות לאחור, הידיים שלובות מאחורי הגב, והסנטר מורם.
- גובהה כמעט מטר, והיא שוקלת כ־22 קילוגרם.
- אחרי מות דגה נמצאו בסטודיו שלו כ־150 פסלוני שעווה, ו־74 מהם נוצקו לימים בברונזה.
על האמן
אדגר דגה (1834–1917) נולד בפריז ובילה בה כמעט את כל חייו היצירתיים.
אף שהציג יחד עם האימפרסיוניסטים, הוא העדיף לכנות את עצמו ריאליסט, והוא מפורסם במיוחד ברקדניות הבלט שלו – בציורים, בפסטלים ובפסל “הרקדנית הקטנה בת הארבע-עשרה”.
הוא אהב מאוד מוזיקה ותיאטרון, וכמנוי של האופרה של פריז יכול היה להיכנס אל מאחורי הקלעים ולהתבונן ברקדניות בחזרות ובמנוחה.
היכן היצירה היום: באדיבות הגלריה הלאומית לאמנות, וושינגטון · דף המוזיאון
יצירות נוספות
אדגר דגה, בערך 1899
אדגר דגה, 1874
קלוד מונה, 1906
גוסטב קייבוט, 1877
קלוד מונה, 1890–91
אוגוסט רנואר, 1881
מרי קסאט, 1893
קלוד מונה, 1877
לתמוך במוזיאון
המוזיאון חינמי לכולם. אם הוא אהוב עליכם, אפשר לעזור לנו להוסיף ציורים ומדריכים קוליים חדשים.
תשלום מאובטח דרך PayPal · כל סכום